- מְתִיק
- מְתִיקm., מְתִיקָא f. (מְתַק) sweet.Pl. מְתִיקִין, מְתִיקֵי, מְתִיקָן; Targ. Cant. 2:5 (ed. Amst. מַתִּיקָן).Meg.6a, v. כִּנָּרָא I.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
